שכבתי על הגב עם רגליים מורמות מעלה
- yanagoldfit
- 26 ביוני 2020
- זמן קריאה 1 דקות
שכבתי על הגב עם רגליים מורמות מעלה
ובהיתי בבהונות שלי.
המחשבה הראשונה שעברה לי בראש
למה כל כך טוב לי?
⠀
מה יש בתרגיל הפשוט הזה
שהוא כל כך נעים לגוף שלי?
ואיך זה יכול להיות
שאני מצליחה להישאר בבועה שלי,
גם כשהרגל של השכנה מהמזרון לידי
הגיעה כמעט עד הפופיק שלי
והדבר לא הזיז לי.
⠀
מה זו תחושת העומק הזו?
לא תיארתי לעצמי שלבהות בבהונות
יכול להיות כל כך מסקרן.
⠀
ומה נסגר עם החדר הזה?
אולי מפזרים פה איזו אבקת קסמים סודית
כדי לגרום לאנשים להתמכר?
אין שום דבר מיוחד בחדר הזה.
ציוד ישן ומינימליסטי,
ולפי הצבע המתקלף בקיר מולי
נראה, שלא חודש פה כלום לפחות עשור.
⠀
אז איך זה יכול להיות?
הסטודיו מלא עד אפס מקום.
משהו לא מסתדר לי...
⠀
כבעלת העסק בתחום הכושר
שנים פעלתי מתוך האמונה
שמה שיגרום לאנשים ליהנות
ולהתמיד בפעילות גופנית
(חוץ ממקצועיות כמובן)
זה יצירת פאן וחדשנות.
⠀
חידשתי, עיצבתי, שיפצתי וגיוונתי
השקעתי עשרות אלפי שקלים בציוד...
ואחרי תקופה מסוימת
שוב הרגשתי שמשהו חסר לי.
ממש כמו אחרי שופינג מיותר -
שמלה שנלבשה פעם אחת
כבר לא מרגשת אותי יותר.
⠀
לא הבנתי שמה שחיפשתי
זה למלא את הנשמה.
⠀
ואז הגעתי לשיעור יוגה.
שכבתי על הגב.
עשיתי במסירות את התרגיל הפשוט.
בלי ציוד חדשני, בלי טכנולוגיה, בלי מוזיקה.
הרגשתי שאני נוגעת במשהו מאוד עצמתי.
התחושה שהתחילה מהבטן
והתפשטה לאורך הגוף
הייתה של אושר.
היה לי פשוט טוב.
⠀
עברו כמה שנים.
היום אני יודעת - החדשנות זה לא
מה שיגרום לאנשים להתמיד.
(לרכוש/להצטרף אולי כן, אבל לא להישאר.)
היום אני מלמדת יוגה.
מלמדת איך למצוא את האושר בפשטות.
למצוא את הכוח בלי הרבה רעש.
לאהוב את עצמי בלי מאמץ מיותר.
פשוט להיות.
תגובות